זה לא כל כך מצחיק להיות יהודי באירופה העכשווית, שרוחות אנטישמיות מטרידות מנשבות בה בעוצמה הולכת וגוברת. אבל אנשי תיאטרון יהודים בלונדון חברו, זו הפעם השלישית ברציפות, ליצירת פסטיבל מחזות קצרים עם דגש על הומור, שיהדהד מסרים חיוביים ויזכיר לכל מי ששכח שגדולי הקומיקאים בעולם היו ועודם יהודים, שמותר גם לצחוק ואפשר להסתכל על המצב במשקפיים קצת פחות פסימיים. שם הפסטיבל אומר הכל: JOYFULLY JEWISH, ובתרגום חופשי לגמרי, משהו כמו: יהודים בקטע שמח.
הפסטיבל יצא לדרך עם אבטחה קפדנית כמתבקש וכנדרש, במרכז האמנויות היהודי JW3 שבפינצ'לי, וצפויות בו עוד שתי הופעות, בשני יעדים אחרים בעיר, מחר (חמישי) וביום ראשון. על ההפקה מופקדות שתי קבוצות, "הדים" בניצוחה של רייצ'ל גפין, מייסדת הפסטיבל שגם השתתפה כשחקנית באחד המחזות, ו"הקברט היהודי" בהנהגת שחר שמאי, שגם שימש כמנהל מוזיקלי – המופע שזור בשירים חדשים על הגירה ושמחות אחרות - וכתב בעצמו את אחד המחזות.
אריאלה אשד, אשת תיאטרון ישראלית שמתגוררת שנים רבות בלונדון עם בעלה, נגן ג'אז אנגלי, ושלושת ילדיה, לוקחת חלק בפסטיבל בפעם השנייה. במהדורתו הראשונית, האירוע התחיל במרתף קטן של בית קפה בקמדן טאון, ואשד ביימה בו מחזה קצר ומשעשע על אישה שמכריזה שהיא המשיח, וגם מוכיחה את זה. בשנתו השלישית הפסטיבל התרחב מאוד ועבר לאולמות גדולים ומלאים, ואשד הופקדה על מערכון מצחיק במיוחד, על שני צעירים שמחפשים אהבה בתקופת פרעה, רגע קצרצר אחרי מכות מצרים ולפני היציאה למדבר.
"הנושא של הפסטיבל השנה היה 'זרים בארץ נוכרייה'", מסבירה אשד. "התחברתי לזה מאוד ממקום אישי, כמישהי שמרגישה שייכת ולא שייכת לאנגליה בעת ובעונה אחת. הנושא קרוב לליבי. יש משהו מרענן ונעים בלעבוד על חומרים פחות כבדים, שלא קשורים לשואה או לישראל בהקשר פוליטי ומלחמתי פצוע ושסוע, ולפקוח את העיניים גם לקהל לא יהודי לרבדים אחרים בתרבות היהודית העשירה והתוססת. זה לא גטו תרבותי, הפסטיבל פתוח לכולם, מי שבא ברוך הבא, ונציג גם במקומות עם ריכוז מצומצם יחסית של יהודים. לשמחתי לא נתקלנו במחאות ובהתנגדויות. לי באופן כללי, ולמזלי הטוב, לא יצא להיתקל בגילויי אנטישמיות בלונדון בכל שנותיי פה".
אשד שמה לה למטרה לקדם מחזאות ישראלית מתורגמת בבריטניה, ובין היתר ביימה הפקה של "חמישה קילו סוכר" מאת גור קורן בפסטיבל אדינבורו, ולא מזמן גם הפקת סטודנטים של "קרום" מאת חנוך לוין, עם פסקול מדליק שכלל בין היתר את "אבניבי" ו"סינדרלה" של סקסטה, וכבש לבבות של צופים מפתיעים כמו הסופרת זיידי סמית, שהייתה בין אנשי הרוח הבריטים שקראו לחרם תרבותי על ישראל, ובכל זאת שמחה לגלות בפעם הראשונה יוצר ישראלי מוביל כמו לוין.
"אני מקווה לעוד שילובים תרבותיים כאלה", אומרת אשד, "ולכל דבר שיספק אפשרות לפתוח את הראש, לראות דברים קצת אחרת וגם לצחוק, שזה הטוב בכל העולמות".