מיץ חמוציות הוא כנראה לא המשקה הראשון שתחשבו עליו בהקשר של בריאות השיניים. הוא חמוץ, חומצי, ובחלק מהמוצרים שעל המדף יש גם תוספת סוכר. אלא שמחקר קטן מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו מצביע על השפעה אפשרית ומפתיעה: מיץ חמוציות טהור, ללא תוספת סוכר, עשוי להפחית לזמן קצר את הפעילות של חיידקים ברובד השן.
הממצאים, שפורסמו בכתב העת Scientific Reports, אינם מוכיחים ששתיית המיץ מונעת חורים בשיניים. הם כן מספקים כיוון למחקר על האופן שבו רכיבים טבעיים בחמוציות משפיעים על חיידקי הפה.
מה בחמוציות מעניין את החוקרים?
רובד השן, המכונה גם פלאק, הוא שכבה דביקה של חיידקים המצטברת על השיניים. חלק מהחיידקים האלה מפרקים סוכרים ומייצרים חומצות, שעלולות לתרום לפגיעה באמייל ולהתפתחות עששת.
חמוציות מכילות חומרים צמחיים בשם פרואנתוציאנידינים. מחקרים קודמים הצביעו על יכולתם להשפיע על היצמדות חיידקים ועל יצירת שכבות חיידקיות. החוקרת פרופ' כריסטין וו, מהקולג' לרפואת שיניים באוניברסיטת אילינוי בשיקגו, ביקשה לבדוק כיצד משקאות חמוציות הנמכרים לציבור משפיעים על פעילות חיידקי הפלאק.
מיץ טהור, משקה ממותק או מים
במחקר השתתפו 14 ילדים בני 7–12 ושמונה מבוגרים בני 18–64. נערכו שני ניסויים אקראיים במבנה מוצלב, אחד בילדים ואחד במבוגרים, שבהם נבדקו מיץ חמוציות 100% ללא תוספת סוכר, משקה המכיל 27% מיץ חמוציות עם תוספת סוכר, ומים.
המשתתפים הגיעו בבוקר עם רובד שן שהצטבר במהלך הלילה. החוקרים אספו תחילה דגימות מצד אחד של הפה. לאחר מכן המשתתפים העבירו בפיהם ובלעו שלוש מנות קטנות של המשקה שנבדק, 10 מ"ל בכל פעם. כעבור חצי שעה נאספו דגימות מהצד האחר.
ההבדל החשוב: מה נמדד אחרי השתייה
החוקרים בדקו את יכולת חיידקי הפלאק שבדגימות להתרבות מחדש ולייצר חומצה. לאחר החשיפה למיץ הטהור נמצאה ירידה בשני המדדים, הן בילדים והן במבוגרים. במשקה הממותק ובמים לא נמצאה השפעה מעכבת מובהקת.
חשוב לדייק: זו הייתה בדיקה של פעילות החיידקים בדגימות שנאספו מהפה ונבדקו בהמשך בתנאי מעבדה. אין פירוש הדבר שהמיץ הסיר פלאק מהשיניים או הפחית את מספר החורים אצל המשתתפים.
השימוש במשקאות מסחריים הוא היבט מעניין במחקר, משום שמחקרים רבים בתחום מתמקדים בתמציות חמוציות שהוכנו במעבדה. עם זאת, ההבדל בין שני המשקאות אינו מאפשר לקבוע שהסוכר לבדו מסביר את התוצאות: הם נבדלו גם בריכוז החמוציות ובהרכבם.
פחות חומצה מהחיידקים — אבל המיץ עצמו חומצי
כאן נמצאת ההבחנה המרכזית מבחינת מי ששוקל לנסות את הרעיון בבית. הפחתת ייצור החומצה בידי חיידקים אינה מבטלת את החומציות של המשקה עצמו.
עששת ושחיקה חומצית הן תהליכים שונים. בעששת, חומצות שמייצרים חיידקים תורמות לאובדן מינרלים מהשן. בשחיקה חומצית, חומצות שמגיעות ישירות ממזון ומשקאות עלולות לפגוע באמייל, גם ללא פעילות חיידקית. לפי איגוד רופאי השיניים האמריקאי, חשיפה למשקאות חומציים, ובהם מיצי פירות, היא גורם אפשרי לשחיקה כזו.
גם הכיתוב "ללא תוספת סוכר" אינו אומר שהמשקה נטול סוכרים: מיץ פירות עשוי להכיל סוכרים שמקורם בפרי עצמו.
האם כדאי להשתמש במיץ כמי פה?
עדיין אין בסיס להפוך את הממצא להמלצה כזאת. המחקר כלל 22 משתתפים בלבד, והדגימות נאספו חצי שעה לאחר החשיפה למשקאות. הוא לא בחן אם שימוש ממושך מפחית עששת, וגם לא קבע מהו מאזן התועלת והסיכון לשיניים לאורך זמן.
האפשרות המעניינת היא שבעתיד יהיה אפשר לנצל רכיבים מחמוציות לפיתוח מוצרים לבריאות הפה. כדי להגיע לשם נדרשים מחקרים גדולים וממושכים יותר.
בינתיים, אין סיבה להחליף צחצוח במיץ חמוציות או להחזיק אותו בפה כדי "לנקות" את השיניים. ההמלצות המעשיות הן לצמצם חשיפה ממושכת למשקאות חומציים, לשטוף את הפה במים לאחר שתייתם ולהמשיך בצחצוח פעמיים ביום במשחה המכילה פלואוריד.
הכותב, ד"ר ערן פרמון הוא רופא שיניים ומנהל מרפאת 'מאלו קליניק' ברמת השרון