"במצבו הנוכחי של השכל האנושי, אין שום תקווה שתהיה זכות שווה לכל צד וצד שבאמת, אלא אם כן תטופחנה דעות שונות. כשאנשים אחדים עומדים מחוץ לאחדות הדעות הכללית המדומה באיזה עניין שהוא, ולו גם יהא הצדק עם הדעה המקובלת, ייתכן תמיד שיש דבר-מה הראוי להשמע בפי אומרי-הלאו, ושהאמת תפסיד משהו בשל שתיקתם."
"על החירות", פרק ב'.
וההסתייגות:
"הדעה, למשל, שהסוחרים בדגן מרעיבים את העניים, או שההון הפרטי אינו אלא גזל, אין שום רשות לעצור בעדה כשאך מפיצים אותה בעיתונות; אך מן הדין הוא שייענש מי שיביע דעה כזאת לפני המון נרגש שנתאסף אצל ביתו של סוחר בדגן, או מי שמפיץ אותה בין אותו המון בצורת מודעה מודפסת."
"על החירות", פרק ג'.