מאז שנות השבעים החל לעסוק בהגות יהודית והפך עם הזמן לאבי תורת ההשכלה היהודית.
ספרו "ירושלים" שבו עיצב את רעיונות ההשכלה היהודית הקנה לו מקום מכובד בהיסטוריה של המחשבה היהודית.
במרכז רעיונותיו: האמונה הינה ברשותו של כל אדם, המשמעות היהודית באמונה הנה קיום המצוות.
מכאן בא רעיון שזוהה עם מנדלסון יותר מכל - להיות יהודי בביתך וגרמני בצאתך.
היהודים צריכים להשתלב בחברה הכללית. הם זכאים לחיות ככל האדם, להיות חלק בלתי נפרד מהחברה. עליהם לנהוג כאותה חברה, לדבר בשפתה, ואין הדבר צריך לפגוע באמונתם היהודית.
כאשר הוגשה לו בשנת 1770 תכנית להקמת מדינה יהודית, דחה אותה בטענה כי העם היהודי לא יוכל להתעורר לגאולה ולהקים מדינה לאחר שנים ארוכות בגלות ושעבוד.
כתב פרוש לתנ"ך "הביאור" שעורר התנגדות רבה בקרב הרבנים החשובים.
נפטר בשנת 1786.