רצף מקרי הרצח של נשים בשבועות האחרונים הותיר אחריו ילדים שאיבדו את אמם, ובחלק מהמקרים גם נחשפו לזירת הרצח או נאלצו להזעיק בעצמם עזרה. הדמיון בין כמה מהמקרים מעורר חשש מפני תופעת חקיינות, ובמקביל מעלה שאלות קשות על הטיפול בילדים שנותרו מאחור, על שמירת הקשר עם בני משפחתם ועל הדרך לסייע להם לאחר שאיבדו את תחושת הביטחון בביתם.
"החקיינות בין מקרי הרצח האחרונים מדאיגה. זה באמת דבר שצריך לבדוק אותו", אמרה לוואלה לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל ומייסדת פורום מיכל סלה. "אנחנו מדברים באמת על ארבעה מקרים אחד אחרי השני, מאוד מאוד דומים אחד לשני כשילדים נמצאים בזירה ובחלק מהמקרים הילדים גם אלה שהזעיקו את כוחות המשטרה למקום".
האירוע האחרון התרחש לפנות בוקר (שני) בפתח תקווה, שם נרצחה אישה בת 43, על פי החשד בידי בעלה, ששם לאחר מכן קץ לחייו. אחת מארבע בנותיהם מצאה את אמה מדממת בסלון והזעיקה עזרה. על פי פרטי החקירה הראשוניים, האישה נדקרה מאחור בעורפה, ולפי הממצאים שנאספו עלה כי נעשה שימוש בסכין קצבים.
באותו יום הודיעה המשטרה גם על פענוח רצח ינינה (יונית) רוסינובה, בת 30, שנמצאה לפני יותר מחודש עם פצעי דקירה קשים בדירתה בעיר התחתית בחיפה. נגד בעלה, עלי מסוודא, החשוד ברציחתה, הוגשה הצהרת תובע, וכתב אישום צפוי להיות מוגש נגדו ביום חמישי.
ביום חמישי האחרון נמצאה בעכו גופתה של תמרה עמראן, בת 21 משכם. החשוד ברציחתה הוא ארוסה, סיף סקף אלחיט, שעל פי החשד נמלט לאחר המעשה לשטחי הרשות הפלסטינית ונעצר שם בידי המשטרה הפלסטינית. מכריה סיפרו כי בתקופה שקדמה לרצח קיבלה איומים על חייה.
ימים קודם לכן נרצחה יאנה זיקובה, בת 43, בדירתה בקריית חיים, בשעה שבנה בן השש, בעל צרכים מיוחדים, שהה במקום. גרושה, פבלו פלקוש, נעצר בחשד לרציחתה ונשלח להסתכלות פסיכיאטרית בתנאי מעצר. גם אביו נעצר בחשד למעורבות בפרשה, אך בהמשך שוחרר. מוקדם יותר באוקטובר נרצחה אנאניה קלב, בת 38, בבאר שבע, כאשר בנה בן החמש שהה בדירה. בעלה נעצר בחשד לרציחתה.
"לא לטעות עם הילדים": ההחלטות שמתקבלות אחרי הרצח
חוה לוי, העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי, נזהרת מלקבוע כי מדובר בתופעת חקיינות, אך מכירה בדמיון בין האירועים. "מקילומטראז' במערכת, ראינו שמתחיל אירוע אחד ואיכשהו אחר כך מגיעים עוד אירועים, לפעמים בעלי מאפיינים דומים, לפעמים לא", אמרה לוואלה.
לדברי לוי, חלק מהמשפחות כלל אינן מוכרות לשירותי הרווחה לפני הרצח. במקרים אלה, המידע על נסיבות חייהן ועל סימני אזהרה אפשריים נאסף רק בדיעבד. בעקבות כל מקרה מתכנסת ועדה של גורמי המקצוע כדי לברר מי הכיר את המשפחה, איזה מידע היה ברשותו ומה ניתן ללמוד כדי למנוע מקרים נוספים ולשפר את השירותים.
במקביל לבדיקה, נדרשים אנשי המקצוע לקבל החלטות מיידיות בנוגע לילדים שנותרו ללא אמם. גורמי הרווחה פונים למערכות החינוך והבריאות כדי לברר מה היו צורכיהם לפני האירוע, האם קיבלו טיפולים והאם הם זקוקים למענים מיוחדים. המטרה היא להתאים את הטיפול הן לטראומה שחוו והן למצבם קודם לרצח.
"נורא נורא חשוב לנו לא לטעות עם הילדים, כי זה באמת אירוע שיסמן הרבה פעמים את העתיד של הילד", אמרה לוי. "הוא יסמן תמיד את העתיד של הילד, אבל האופן שבו אנחנו נתערב גם יסמן את הדבר הזה".
לוי מתארת את הקושי שעמו מתמודדים הילדים, במיוחד כאשר אחד ההורים נרצח והאחר חשוד במעשה. "ברגע אחד הבית שהוא הכיר עד לאותו זמן חרב עליו. ההורים שהוא הכיר נעלמו מחייו", אמרה.
ההעדפה של גורמי הרווחה היא לפעול בהסכמה עם המשפחה ולמצוא עבור הילדים מסגרת יציבה שתאפשר להם להשיב בהדרגה את תחושת הביטחון. ילדים שהיו עדים לרצח מופנים גם למרכזי ההגנה "בית לין", שבהם ניתן לחקור אותם בתנאים המותאמים לגילם ולמצבם.
לצד זאת, מרכזים לטיפול באובדן ובשכול, ובהם מרכז אלה, מלווים את הילדים בהתאם לצורכיהם. גם משפחות הקולטות ילדים במסגרת אומנה מקבלות ליווי מקצועי. בחלק מהמ
"כשהילד הופרד מאחיותיו, סירבתי לקבל את זה"
בן עמי מדגישה כי הילדים הנחשפים לזירות הרצח הם קורבנות בפני עצמם. "לצערנו באמת רוב הנרצחות הן אמהות לילדים קטנים, ובהרבה מאוד מהרציחות אנחנו רואות שהילדים נמצאים בבית", אמרה. היא הזכירה בהקשר זה את רצח אחותה מיכל סלה ואת ניסיון הרצח של שירה איסקוב, שבנה נכח בו.
לדבריה, היא מלווה את הטיפול בילדים בשני מקרים מהתקופה האחרונה - משפחתה של הנרצחת מבאר שבע ומשפחת רוסינובה מחיפה. במקרה מבאר שבע, סיפרה, הילד בן החמש, שלדבריה פתח לשוטרים את דלת הדירה, הופרד תחילה משתי אחיותיו בשל סוגיית מקום מגוריו. בהמשך הועבר לשהות עם אחותו הבוגרת.
"כשהילד הזה הופרד מאחיותיו זה משהו שאני סירבתי לקבל אותו", אמרה בן עמי. לדבריה, הדבר הראשון שעשוי לסייע לילד לאחר חשיפה לאירוע כזה הוא להיות מוקף באנשים שהוא מכיר, שאוהבים אותו ויכולים להעניק לו תמיכה. אובדן האם והיעדרותו של האב החשוד ברצח מחייבים, לדבריה, להעניק חשיבות מיוחדת לשמירת הקשרים המשפחתיים.
את חשיבות הקרבה למשפחה היא מתארת גם מתוך האובדן האישי שחוותה לאחר רצח אחותה. "הדבר היחיד שהחזיק אותי זה להיות עם המשפחה שלי", אמרה.
גם הדר קס, מייסדת ומנכ"לית ארגון חמניות, הארגון הלאומי לילדים שאיבדו הורה, ומומחית לחקר יתמות, קוראת שלא להזניח את הילדים לאחר הרצח.
"הרצח המזעזע בפתח תקווה הותיר אחריו ארבעה ילדים נוספים שהתייתמו ברגע אחד משני הוריהם, לאחר שנחשפו למראות נוראים בביתם", אמרה. "אסור שארבעת הילדים הללו יהפכו להערת שוליים בדיווח על הרצח. עבורם, הטרגדיה לא מסתיימת כשהכותרות מתחלפות, אלא תמשיך ללוות אותם לאורך חייהם. יש להתייחס לנושא הזה כאל בעיה לאומית בראש סדר העדיפויות, על מנת למנוע את הרצח הבא".
"כל רצח הוא קצה של קרחון"
לצד הדאגה לילדים שאיבדו את אמם, בן עמי מבקשת להפנות את תשומת הלב גם למשפחות שעדיין חיות תחת איומים ואלימות. "כל רצח שאנחנו קוראים עליו בעיתון זה קצה של קרחון", אמרה. לדבריה, מאחורי המקרים שמגיעים לכותרות יש נשים וילדים החשופים לאלימות מתמשכת, לרבות אלימות נפשית וכלכלית שאינה מלווה בהכרח בפגיעה פיזית.
על פי נתוני פורום מיכל סלה, בשיתוף משרד הרווחה ניתנה עד כה הגנה ל-1,108 נשים המאוימות מצד בני זוגן ול-4,209 ילדות וילדים בסיכון. תוכניות ההגנה של הפורום, ובהן "סיירת מיכל" ו"כלבי מיכל סלה", מיועדות לנשים המוכרות לרשויות, המאוימות מצד בן זוגן ואינן מתגוררות עמו.
בן עמי טוענת כי ביותר מ-50 אירועי אמת נעשה שימוש באמצעי ההגנה של הפורום באופן שסייע להצלת חיים. לדבריה, מדידה שערך הפורום מצביעה גם על עלייה של 39% ברצח במשפחה מאז 7 באוקטובר 2023.
"יש פתרונות שאפשר להוריד למטה, גם פתרונות טכנולוגיים למנוע את הרצח הבא", אמרה. "אנחנו בעצם במדיניות של כיבוי שרפות והדבר הזה הוא גם לא כלכלי. יש פה חזית נוספת למלחמה, וזו חזית שקופה של ילדות וילדים ונשים שמאוימות בתוך הבית שלהם, בתוך המקום הבטוח שלהם".
בן עמי מבקשת להזכיר שגם ילדים שלא נכחו בזירת רצח עלולים להיפגע קשות מחשיפה מתמשכת לאלימות בבית. "ילדים הם עדים לאלימות, למי הם פונים, עם מי הם מדברים?", שאלה. "ילד שרואה דבר כזה, מה הוא עושה?".