הסיוע לישראל בסכנה, איראן במוקד: המחיר הביטחוני של מפלת טראמפ בבחירות

הדמוקרטים השיגו שליטה בשני בתי הקונגרס, ובכך קיבלו כלים חדשים להשפיע על מדיניות החוץ והביטחון של הממשל. השינוי אינו צפוי להביא בהכרח לעצירה מיידית של הסיוע לישראל, אך הוא עשוי להקשות על אישור חבילות סיוע חדשות, להגביר את הפיקוח על העברות נשק ולהציב את היחסים הביטחוניים בין המדינות במרכזו של עימות פוליטי בוושינגטון.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר עבור ישראל התרחשה דווקא ביום הבחירות, כאשר טראמפ הודיע בריאיון לפוקס ניוז כי סיכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על הפסקת הסיוע האמריקני השנתי לישראל עד סוף 2026.

טראמפ טען כי היוזמה הגיעה מנתניהו, וכי ישראל כבר אינה זקוקה לסיוע בהיקפו הנוכחי. לדבריו, הפסקת התשלומים תשלול מהדמוקרטים טיעון פוליטי מרכזי נגד הרפובליקנים. "השמאל משתמש בתשלום של ארבעה מיליארד דולר כסמל לחוסר הוגנות", אמר הנשיא.

טראמפ הבהיר כי ישראל תוכל להמשיך לרכוש נשק אמריקני ואף לקבל סיוע בעתיד אם תזדקק לו. ואולם, ההכרזה מעוררת שאלות משמעותיות, שכן מזכר ההבנות הביטחוני הקיים בין המדינות קובע מסגרת סיוע של כ-3.8 מיליארד דולר בשנה עד שנת הכספים 2028. בשלב זה לא הובהר כיצד תיושם הפסקת הסיוע שעליה הצהיר הנשיא.

ההתפתחות הזאת מצטרפת לשינוי במאזן הכוחות בקונגרס. כאשר יתכנס הקונגרס החדש בינואר 2027, הדמוקרטים צפויים לקבל לידיהם את ראשותן של ועדות מרכזיות, ובהן ועדות החוץ, ההקצבות והשירותים המזוינים.

באמצעות הוועדות יוכלו הדמוקרטים לזמן בכירים בממשל, לדרוש מסמכים, לקיים שימועים בנוגע להעברות נשק לישראל ולבחון את השימוש בתקציבי הסיוע האמריקני. הם יוכלו גם לקדם יוזמות להצבת תנאים על סיוע עתידי או לדרוש פיקוח הדוק יותר על השימוש באמצעי לחימה אמריקניים.

אולם אין פירוש הדבר שהסיוע הביטחוני עומד להיפסק בהחלטה חד-צדדית של הקונגרס. המפלגה הדמוקרטית עדיין מפולגת ביחסה לישראל, ובסנאט קיימים חסמים פרוצדורליים על קידום חלק ניכר מהחקיקה. נוסף על כך, טראמפ יוכל להטיל וטו על חקיקה, והתגברות עליו תחייב רוב מיוחס בשני הבתים.

החשש המרכזי מבחינת ישראל הוא אפוא לא רק מהחלטה מיידית על הפסקת הסיוע, אלא מתהליך הדרגתי שבו המימון האמריקני והעברות הנשק יהפכו לנושאים הנתונים למשא ומתן פוליטי מתמשך.

במקביל לשאלת הסיוע, תוצאות הבחירות מעוררות סימני שאלה בנוגע להמשך המדיניות האמריקנית כלפי איראן. המלחמה שהחלה בסוף פברואר נמשכה מעבר להערכות הראשוניות של טראמפ, והשפעותיה הכלכליות הפכו אותה לנושא מרכזי במערכת הבחירות.

השיבושים במצר הורמוז, העלייה במחירי האנרגיה והתייקרות תשומות חקלאיות, ובהן דשנים, השפיעו על יוקר המחיה בארצות הברית. בסקר של פוקס ניוז שפורסם לפני הבחירות, 60% מהמשיבים סברו כי ההחלטה לפעול צבאית נגד איראן הייתה שגויה, לעומת 37% שתמכו בה. כ-70% סברו שלממשל אין אסטרטגיה ברורה לסיום המלחמה.

גם בתוך המחנה הרפובליקני נשמעה ביקורת על מחיר המערכה. בליל הבחירות שאל מגיש פוקס ניוז ברט באייר את שון האניטי, מבעלי בריתו הבולטים של טראמפ, אם התוצאות היו שונות אילו ארצות הברית לא הייתה יוצאת למלחמה באיראן. האניטי השיב: "מאה אחוז".

אין בכך הוכחה שהמלחמה הכריעה את הבחירות. יוקר המחיה, החשש משחיתות שלטונית וההתנגדות לטראמפ היו גם הם גורמים מרכזיים. אולם מבחינת הנשיא, התוצאות עשויות לחזק את ההבנה שהמשך העימות הצבאי כרוך במחיר פוליטי משמעותי.

עבור ישראל, זוהי דילמה ביטחונית. בירושלים מעוניינים שארצות הברית תמשיך להפעיל לחץ על איראן כדי למנוע את שיקום תוכניות הגרעין, הטילים והכטב"מים שלה. מנגד, טראמפ עשוי להעדיף צמצום המעורבות הצבאית, ייצוב מחירי האנרגיה והגעה להסדר מדיני שיוכל להציג כהישג.

עוד לפני פרסום תוצאות הבחירות אותת הנשיא שאינו ממהר לחדש את התקיפות. בריאיון לאקסיוס אמר: "אין שום דחיפות", והוסיף כי המגעים עם איראן נמשכים. בריאיון לפייננשל טיימס הבהיר שאין תוכנית מיידית לתקיפה נוספת, אף שהכוחות האמריקניים ערוכים לפעולה.

בפני טראמפ עומדות כמה אפשרויות: ניסיון להגיע להסכם עם איראן שיכלול מגבלות על פעילותה; תקיפה צבאית נוספת ומוגבלת בזמן, במטרה להציג הישג מכריע; או הימנעות מהסכם ומהסלמה, תוך המשך המצור הימי והסנקציות.

לכל אחת מהאפשרויות השלכות שונות על ישראל. הסכם עשוי לעורר שאלות בנוגע להגבלות שיוטלו על תוכנית הגרעין ועל מערך הטילים האיראני. תקיפה נוספת עלולה להביא להסלמה אזורית, ואילו המשך הלחץ הכלכלי ללא הסדר עשוי להותיר את שאלת יכולותיה הצבאיות של איראן פתוחה.

לצד ההשלכות הישירות על הביטחון, הרוב הדמוקרטי החדש צפוי להגביר את הפיקוח על ממשל טראמפ. חבר הקונגרס רוברט גרסיה, המיועד לעמוד בראש ועדת הפיקוח בבית הנבחרים, כבר אותת על כוונתו לפתוח בחקירות. לאחר ההישגים הדמוקרטיים פרסם את המסר: "תכינו עורכי דין".

בין הנושאים שהדמוקרטים מבקשים לבחון נמצאים עסקי משפחת טראמפ, התנהלות רשויות ההגירה, פרשת ג'פרי אפשטיין והחלטות הממשל בנוגע למלחמה באיראן.

אם ועדות הקונגרס יבחרו לחקור את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל למלחמה, הן עשויות לבחון גם את הקשרים בין ממשל טראמפ לישראל ואת תפקידם של גורמים ישראליים בעיצוב המדיניות האמריקנית. אין בכך כדי לקבוע שחקירה נגד הממשל תהיה בהכרח חקירה נגד ישראל.

הדמוקרטים עשויים גם לבחון אפשרות לקידום הליך הדחה שלישי נגד טראמפ. ואולם, הרשעת נשיא והדחתו מחייבות רוב של שני שלישים בסנאט, ולכן גם שליטה דמוקרטית בשני הבתים אינה מבטיחה את סיום כהונתו. התרחיש שעשוי להשפיע יותר על ישראל הוא תקופה ממושכת של חקירות, שימועים ועימותים בין הקונגרס לבית הלבן, שיצמצמו את יכולתו של טראמפ לקדם את סדר היום המדיני והביטחוני שלו.

מבחינת ירושלים, המשמעות היא צורך להיערך למערכת יחסים מורכבת יותר עם וושינגטון. לצד המשך הקשר עם הנשיא והממשל, ישראל תידרש לבנות קשרי עבודה עם ההנהגה הדמוקרטית בקונגרס ולהיערך לשינויים אפשריים במנגנוני הסיוע הביטחוני.

המהפך בבחירות אינו מחייב שינוי מיידי בברית הביטחונית בין ישראל לארצות הברית. אולם כאשר הנשיא עצמו מציג את הפסקת הסיוע כהישג פוליטי, והקונגרס החדש עשוי להגביר את הפיקוח על העברות הנשק ועל מדיניות המלחמה באיראן, ישראל אינה יכולה עוד להניח ששיתוף הפעולה הביטחוני יישאר מחוץ למאבקים הפוליטיים בוושינגטון.