גל מחאות אלים מטלטל את תעשיית הטקסטיל בבנגלדש, לאחר שאלפי עובדים יצאו לרחובות בדרישה להעלאת שכרם, התעמתו עם כוחות המשטרה והביאו להשבתתם של מאות מפעלים. היום (רביעי), ביום החמישי למחאה, נרשמו עימותים נוספים באזורי התעשייה הסמוכים לבירה דאקה, כאשר מפגינים חסמו כבישים ראשיים והמשטרה השתמשה בגז מדמיע וברימוני הלם בניסיון לפזרם.
במוקד המחאה עומדת דרישתם של העובדים להעלות את שכר המינימום החודשי מ-12,500 טאקה, כ-100 דולר, ל-30 אלף טאקה, כ-242 דולר. מדובר בדרישה להעלאה של 140%, על רקע התייקרות מחירי המזון, הדיור והתחבורה בשנים האחרונות. העובדים טוענים כי שכרם הנוכחי אינו מאפשר להם להתקיים בכבוד, גם כאשר הם עובדים שעות ארוכות במפעלים.

"כל חודש הוא מאבק", סיפרה לרויטרס ביתי בגום, עובדת בתעשיית הבגדים. "אחרי שאנחנו עובדים קשה כל היום, הכסף שאנחנו מרוויחים בקושי מספיק אפילו לצרכים הבסיסיים שלנו".
בעקבות המחאה הקימה הממשלה ועדת שכר מיוחדת בת שישה חברים, הכוללת נציגים של העובדים ושל בעלי המפעלים. בתום ישיבתה הראשונה היום הוחלט כי מבנה שכר חדש ייכנס לתוקף בדצמבר, והעובדים יקבלו את משכורותיהם הראשונות בהתאם לו בינואר. עם זאת, הוועדה טרם קבעה את גובה העלאת השכר, והדיונים בנושא צפויים להימשך.
בנגלדש היא יצואנית הבגדים השנייה בגודלה בעולם, אחרי סין, ותעשיית הטקסטיל שלה מעסיקה כארבעה מיליון בני אדם ואחראית ליותר מ-80% מהכנסות המדינה מיצוא. בין החברות הבינלאומיות שמקבלות סחורה ממפעלי המדינה נמצאות H&M, זארה ווולמארט.

גל המחאות יתגלגל לכיס הלקוח?
השבתת המפעלים מתרחשת בתקופה רגישה במיוחד, כאשר היצרנים נערכים להכנת קולקציות האביב והקיץ עבור השווקים במערב. ברשת H&M אישרו לרויטרס כי חלק מהמפעלים נסגרו זמנית, אך ציינו כי עד כה לא נרשמו שיבושים משמעותיים בשרשרת האספקה שלה.
בעלי המפעלים מזהירים כי העלאת שכר חדה עלולה לפגוע בכושר התחרות של התעשייה, שכבר מתמודדת עם עלויות ייצור גבוהות ותחרות אזורית גוברת. מנגד, כלכלנים מזהירים כי דווקא המשך המחאה והשבתת המפעלים עלולים לגרום נזק גדול יותר, בשל עיכובים במשלוחים ופגיעה באמון הלקוחות הבינלאומיים.