המנכ"ל נשמע אמיתי, לעיתים גם פניו הופיעו בשיחת הווידאו, ועורך הדין שהורה להעביר מיליוני דולרים הציג את עצמו כנציג אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בעולם. אלא שלפי כתב אישום פדרלי שנחשף הלילה (חמישי) בניו יורק, המנכ"לים ועורכי הדין היו מתחזים, קולותיהם ודמויותיהם זויפו באמצעות בינה מלאכותית, והעסקאות החשאיות שעליהן דיברו כלל לא התקיימו. כך, טוענת התביעה האמריקנית, הצליחה רשת הונאה בינלאומית לגנוב לפחות 129 מיליון דולר מחברות ברחבי העולם.
במרכז הפרשה שני ישראלים: שרון חזן (54), שנעצר בספרד ב-5 באוגוסט וגיא שטרית (42), המתגורר גם באיחוד האמירויות אבל נעצר בבריטניה ב-7 בספטמבר, וכן ג'ייקוב סואל (41), המתגורר בבריטניה ובספרד שם נעצר ב-17 ביוני. משרד המשפטים האמריקאי ממתין עדיין להסגרתם.
אחד הפרטים יוצאי הדופן בכתב האישום נוגע לשרון חזן, שהשתמש בין היתר בכינויים "סופרמן קאש", "משימה בלתי אפשרית", "פאט בוי" ו"רון". התביעה טוענת כי חזן, שהיה אחראי בין היתר להלבנת כספי ההונאה, התרברב שהוא עוסק בהלבנת כספים מאז 1994, כי בשלוש השנים האחרונות לבדן הלבין יותר מ-400 מיליון דולר וכי בקרב מלביני כספים מקצועיים הוא "מספר אחת בעולם". ע"פ משרד המשפטים חזן אינו זר למערכת המשפט האמריקנית: בשנת 2008 הורשע בבית המשפט הפדרלי במנהטן בקשירת קשר לביצוע הונאת בנק.
כתב האישום מתאר שיטת פעולה מתוחכמת, שפנתה דווקא לעובדים במחלקות כספים ובתפקידים שהעניקו להם סמכות להעביר סכומים גדולים. תחילה נשלחה לעובד הודעה שנראתה כאילו הגיעה ממנכ"ל החברה, לעיתים באמצעות מערכת חתימה אלקטרונית דוגמת DocuSign. ההודעה בישרה לו שהוא נבחר לסייע בעסקה פיננסית חשאית, בדרך כלל רכישת חברה אחרת, וכי עליו לחתום על הסכם סודיות.
בשלב הבא יצרו המתחזים קשר עם העובד בשיחות טלפון או וידאו. בעזרת בינה מלאכותית חיקו את קולו ולעיתים גם את דמותו של המנכ"ל האמיתי. המנכ"ל המזויף הפנה את העובד לעורך דין כביכול, לצורך השלמת העסקה. גם עורך הדין היה מתחזה, שהשתמש בזהותו של עורך דין אמיתי ממשרד בינלאומי גדול, בדרך כלל מסניפיו באירופה.
לפי כתב האישום, סואל, שהשתמש בכינויים "סבה קלארק" ו"רוקי בלבואה", מילא תפקיד מרכזי בהתחזות לעורכי דין בריטים. הוא אף החזיק תסריט בכתב יד שנשא את הכותרת "Lawyer Call" — שיחת עורך דין. התסריט כלל הוראות כיצד להישמע כעורך דין אמיתי וכיצד לשכנע את העובד שלא לשתף איש בשיחות.
באחד הקטעים בתסריט נכתב כי החברה הנרכשת היא חברה ציבורית, וכי לסודיות העסקה יש חשיבות גם מטעמים רגולטוריים ולנוכח חשש למסחר במידע פנים. אם העובד שאל מדוע עמיתיו אינם מעורבים בעסקה, הונחה המתחזה להסביר שטרם הגיע הזמן לשתפם. כך הפכו הנוכלים, על פי התביעה, את החשש מחשיפת מידע עסקי רגיש לאמצעי שנועד לבודד את הקורבן ולמנוע ממנו לבדוק את אמיתות ההוראות.
רק לאחר שהעובד השתכנע כי הוא מסייע למנכ"ל ולעורכי הדין בעסקה אמיתית, הגיעה הדרישה להעביר מיליוני דולרים לחשבון בנק. בפועל, החשבון היה בשליטת הרשת.
כתב האישום חושף גם ניסיון הונאה שכמעט הצליח נגד בנק השקעות גדול בניו יורק. באוקטובר 2024 הצליחו המתחזים לשכנע עובד בבנק לאשר העברה של 2,849,000 דולר, לאחר שהציגו עצמם כמנכ"ל וכעורך דין. העובד אישר את ההעברה, אולם מחלקת התפעול של הבנק הצליחה למנוע את ביצועה.
במקרים אחרים ההונאה הצליחה. בנובמבר 2024 נגנבו, לפי התביעה, כ-4.83 מיליון דולר ממערכת בתי חולים במיזורי וכ-2.68 מיליון דולר מבנק ברוד איילנד. בחודש שלאחר מכן נגנבו כ-2.97 מיליון דולר ממערכת בתי חולים בקליפורניה.
במרץ 2025 הצליחו הקושרים, לכאורה, להוציא מחברת טכנולוגיה פיננסית בבריטניה סכום של כ-11.58 מיליון דולר באמצעות התחזות למנכ"ל ולעורך דין. חודש לאחר מכן נפגעה חברת קרנות השקעה במסצ'וסטס בסכום של כ-4.64 מיליון דולר, וביוני נגנבו כ-5.24 מיליון דולר מחברה לייצור מזון לחיות מחמד בפלורידה.
על פי התביעה, אלה רק חלק מקורבנות הרשת, שבמשך כשנה וחצי, מיולי 2024 ועד פברואר 2026, כיוונה את מאמציה לאלפי חברות ברחבי העולם.
הכספים הועברו לחשבונות בנק שהיו בשליטת חברי הרשת בארצות הברית, ספרד, פורטוגל, יוון, איחוד האמירויות, סינגפור, אוסטריה, סלובקיה וסין. משם, לפי כתב האישום, הומרו הכספים למטבעות קריפטוגרפיים כדי להסתיר את מקורם, את זהות בעלי השליטה ואת מסלולם, ולאחר מכן חולקו בין המעורבים.
שלושת הנאשמים מואשמים בשבעה סעיפי עבירות כל אחד, ובהם קשירת קשר לביצוע הונאה באמצעי תקשורת, הונאה, גניבת זהות בנסיבות מחמירות, קשירת קשר להלבנת הון והלבנת הון. על חלק מהעבירות קבוע עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
התובע הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק, ג'יימי מקדונלד, אמר בהודעת משרד המשפטים כי טכנולוגיית הבינה המלאכותית המתקדמת מציעה אפשרויות עצומות, אך יש מי שמנצלים אותה למטרות פליליות. לדבריו, שלושת הנאשמים ניצלו את הטכנולוגיה כדי להתחזות לאנשים אמיתיים ולגרום למנהלים בחברות להעביר לידיהם ולשותפיהם כ-129 מיליון דולר. גם ראש משרד ה-FBI בניו יורק, ג'יימס ברנקל הבן, הזהיר מפני ניצול טכנולוגיות מתקדמות לביצוע הונאות בהיקפים עצומים.
עו"ד שי שורר ועו"ד שרון נהרי, המייצגים את גיא שטרית, מסרו לוואלה בתגובה: "מרשנו אינו קשור לפרשה זו ואינו מעורב בה, באופן חד-משמעי. מר שטרית הוא איש עסקים בעל ידע וניסיון מקצועי נרחב בתחומי הסייבר והטכנולוגיה, ובמסגרת עיסוקו הוא מעניק שירותי ייעוץ מקצועיים לגורמים שונים. עיסוק בתחום הסייבר, מומחיות מקצועית או מתן שירותי ייעוץ אינם יכולים, כשלעצמם, להוות בסיס לייחוס שותפות או מעורבות במעשים המיוחסים לכאורה. עיון בכתב האישום מלמד כי אין בו ראיות המבססות את מעורבותו של מרשנו בעבירות המיוחסות לו".
עוד מסרו עורכי הדין: "מדובר בכתבות מגמתיות ומופרכות, שנועדו להכפיש את שמו של מרשנו ולהטיל מורא על מי שנגדם הוגש כתב האישום. לא במקרה דווקא תמונותיו של מר שטרית הן המככבות בכתבות. הדבר מהווה חלק ממסכת הלחצים המופעלים עליו ממניעים שונים. מרשנו עומד על חפותו המלאה ונהנה מחזקת החפות, ככל אדם. אנו סמוכים ובטוחים כי כאשר העובדות והראיות ייבחנו ויתבררו לאשורן, יתברר כי אין כל בסיס לייחס לו אחריות פלילית. בקרוב הכול יתבהר. החלטות מתקבלות בבתי משפט".