זה קצת פריכית והרבה חטיף. יותר מזה לא ביקשנו
יניב גרנות
תר את ישראל (ואת העולם כולו, ככל שהדרכון והעו"ש מאפשרים) בחיפושים אחר הסעודה המושלמת (אך בוודאי לא האחרונה), ובעיקר אחר האנשים הטובים שהכינו אותה. אז, כשהאוצר נחשף, הוא משתדל להקשיב בלי לרייר, לצלם בלי לעצבן את שאר השולחן, ולכתוב בלי לחרוג ממכסת המילים השש-ספרתית. לפעמים זה מצליח, לרוב לא
